הבלוג היה בפגרה מסויימת ואני מקווה שהמצב ישתנה. :)
האמת שיש לזה כמה סיבות:
1. אין לי זמן פנוי לאחרונה. הרבה דברים שאני אוהבת נידחים לטובת דברים קריטיים יותר, בין השאר גם כתיבה.
2. אני משתמשת בפחות קוסמטיקה- כלומר, לא יכולה לעשות ביקורת מוצרים רחבה במיוחד.
מה שקורה זה שאף פעם לא אהבתי להתאפר/לשם קרמים בשיער- תמיד רדפתי אחרי בריאות מושלמת (שלדעתי, מייצגת גם מראה חיצוני מושלם). הכל צריך להיראות יפה ומתוחזק גם ישר כשאני קמה מהשינה. אדיאל נסיכות דיסני יש לי בראש. ;) ולכן תמיד מאוד חשוב לי לטפח את העור ואת השיער בצורה אמיתית ולא רק בצורה זמנית- בלי כל מיני שפכטלים ועזרים חיצוניים (מעבר לאלה שאני חייבת, באופן זמני או תמידי, כמו החלקה יפנית נניח- וגם זה, פעם בחצי שנה).
כרגע אני נמצאת בסוג של 'דיאטה' מהבחינה הזאת- משתמשת במוצרים ההכרחיים ובשיגרה מאוד מוקפדת ומותאמת אישית שבניתי לעצמי. אני רוקחת חלק מהדברים לבד לפי מתכונים ואני צוברת ניסיון על עצמי כדי לכתוב כאן את הרשמים שלי בעניין. יהיו פוסטים ארוכים בנושא הזה ואני מקווה שזה יקרה כמה שיותר בקרוב. העור והשיער נראים יותר טוב ובאופן כללי יש מגמה של שיפור רציני.
3. אז מה עם ביקורת מוצרים? ברור שלא זרקתי אותם ;)
וברור שאני ממשיכה לאהוב ריחות, צבעים, אריזות ופינוקים. אני פשוט לא חושבת שזה באמת מה שיקבע את מראה העור והשיער שלי- ולכן אני יכולה לבקר אותם כמו שעשיתי עד עכשיו (ולבקר מוצרים טבעיים, שמבחינתי כן מרגישים בהם הבדל ענקי). באופן כללי הגישה שלי לא מאוד רווחת אבל היא כן מאוד נכונה- לדעתי ומניסיון אישי של כל מיני גישות. (אני תומכת בתחזוקה של הגוף מבפנים, ויטמינים, מים, תזונה נכונה והתעמלות. מעבר לזה, החומרים ששמים על העור והשיער הם בחזקת כל המוסיף גורע וצריך להיזהר להשתמש בחומרים הנכונים- זה שמשהו הוא טבעי לא בהכרח אומר שהוא בריא, וזה שיש במשהו כימיקלים כן אומר שבהכרח יש בו משהו שלא בריא להשתמש ביותר מדי ממנו). בתור מי שלקחו לה שנים עד שהאסימון נפל, אני מאוד אשמח אם קוראים כאן ימצאו בזה איזה שהוא עניין. אני חושבת שזה בעקר יהיה רלוונטי לכל מי שהעור או השיער שלו בעייתי איך שהוא (אני מתייחסת לכל הסוגים של בעייתי ולכל הסקאלה). ובטח שבטח למי שרוצה לשמור על הקיים.
שיער זה הנושא שלי והשיער שלי עבר המון- אבל תמיד היה ארוך ומאוד מעוצב. רק לאחרונה התחלתי לדאוג לבריאות שלו.
(לצערי לא שמתי לב בזמן ועד שלא היה לי מחסור בברזל ונשירה המשכתי את ההתעללות). מבחינתי טיפוח שיער ועיצוב שיער הם שני דברים שפשוט לא עובדים ביחד. עיצוב- פן, קרמים, מוסים, גלייזים וכו'- מתולתלות לא יכולות בלי לעצב (גם אם הן רוצות את המראה ה'טבעי' - שבאמת, גם כן טבעי, למי שבאמת יש רעמה כמו שצריך זה ייקח ארבע שעות).
לעומת עיצוב, טיפוח שיער אומר- מינימום מאמץ, חיזוק של הצמיחה והשורשים, שיער מבריק, חזק ונקי, בלי קשרים. בגלל שאנחנו שונים אחד מהשני מה שעובד לבנאדם אחד לא בהכרח עובד למישהו אחר ואני כבר שנה מחפשת מה שיטפח לי את השיער ורק לאחרונה מוצאת פיתרון יעיל.
לא כולן נולדות עם גנים מדהימים של שיער- אבל המטרה היא לשאוף לכזה, אפשר להגיע למצב הזה אם אכפת לך מספיק. ואפשר לגרום לשיער להיראות כזה עם כימיקלים, או בגלל ביקור במספרה- הרבה מעדיפות את הפיתרון המהיר הזה אבל אני לא. השיטה היחידה גם לטפח שיער וגם לעצב אותו היא לעצב בהחלקה יפנית (ואחר כך לאמץ שיגרת טיפוח מאוד נזירית וזהירה) וזה המצב שלי כרגע.
הייתי רוצה להגיע למצב כמו שלה, נגיד.
תרגום מתוך הוידאו- שיטה מסורתית אצל הנשים ההודיות שעדיין נמצאת בשימוש נרחב, במיוחד בעיירות קטנות.
מעסים שמן לתוך השיער, שוטפים בשמפו אורני ומייבשים במגבת- לא במייבש שיער. להימנע לחלוטין מכימקלים.
אז הנה לכם, שמינית פוסט. ואפילו עוד משהו. :)
לא מזמן בחור אחד שאל בפורום יופי וטיפוח אישי למה אנחנו, "הבנות המטופחות" מבזבזות כל כך הרבה זמן על "הסבל הזה".
הנה מה שעניתי לו:
קשה לי להגיד- כי אנחנו לא מסכימים בהרבה דברים מאוד בסיסיים.
1. קודם כל, אתה מייחס את הנושא של טיפוח לבנות, כשלעומתך אני- כשאני רואה אנשים מוזנחים וחסרי מודעות עצמי, לא משנה המין שלהם- עצוב לי בלב כי אני רואה מישהו שלא אוהב את הגוף שלו ולא מודע לעצמו.
2. במשוואה שלך טיפוח נשמע כמו ייסורים זוועתיים והשקעה של מינימום שתי כליות כשבמציאות, לא מדובר ביותר מכמה דקות ביום שאפילו לא צריך לחשוב עליהן (כמו להחליף את הפיג'מה לבגדים שלובשים בחוץ, לצחצח שיניים, לשם דיאודורנט ולהסתרק- למזלנו את זה רוב האנשים עושים) ואלה בדיוק כמה דקות כל יום שעושות את כל ההבדל בין ציוויליזציה לכפר מבודד.
3. גבר או אישה שלובשים בגדים שלא נוחים להם ומתאפרים באיפור שלא נוח להם מבחינתי- הם לא מטופחים, הם מחופשים. כמו שלי באופן אישי לא נוח בסנדלי שורש או קרוקס בציבור, כי רע לי נפשית וזה יתבטא בשפת הגוף שלי, ההרגשה שלי וההתנהגות שלי- כך גם מי שתלבש נעלי עקב גבוהות ולא מורגלת אליהן, או גבר בחליפה שמסתובב רוב חייו החופשיים בג'ינס וטישרט- הם לא עצמם.
4. אסטתיקה אומרת משהו על האישיות שלך- וזה לא נושא שיטחי. הטעם שלך בריחות, צבעים, סגנון הלבוש שלך (קלאסי או אופנת רחוב, ויש דרכים להיראות מוקפד בשניהם), איך שאתה מסדר את השיער, אם בחורה מתאפרת באיפור כבד או עדין או בכלל לא ואיזה סגנון היא בוחרת- כל הדברים האלו מעידים על מי שאתה. מישהו שמתחבא מאחורי הבגדים של העדר והפנים של העדר, אין לו ביטוי אישי. כמו מדים.
5. אם אתה שואל אם אני ישנה כשאני לובשת מעיל טרנץ', עקבים וכובע, אז אני לא. אבל אם אני שורצת בלילה מול הטלוויזיה אני ארגיש יותר טוב אחרי מקלחת טובה ובפיג'מה ממותגת או סתם מעניינת מאשר בחולצה מסוף התיכון. מה הבעיה לתת קפיצה לדלתא ולקנות משהו שיהיה נעים ללבוש גם מבחינה אסתטית? מה עשיתי לעצמי רע שאני צריכה להרגיש שאני לובשת סמרטוטים?
בקיצור- טיפוח זה לא עונש, זאת פריווילגיה.
והלוואי שכולם ילמדו להינות מזה ולהעריך את זה.
מקווה לחזור בקרוב! ג'אם.
האמת שיש לזה כמה סיבות:
1. אין לי זמן פנוי לאחרונה. הרבה דברים שאני אוהבת נידחים לטובת דברים קריטיים יותר, בין השאר גם כתיבה.
2. אני משתמשת בפחות קוסמטיקה- כלומר, לא יכולה לעשות ביקורת מוצרים רחבה במיוחד.
מה שקורה זה שאף פעם לא אהבתי להתאפר/לשם קרמים בשיער- תמיד רדפתי אחרי בריאות מושלמת (שלדעתי, מייצגת גם מראה חיצוני מושלם). הכל צריך להיראות יפה ומתוחזק גם ישר כשאני קמה מהשינה. אדיאל נסיכות דיסני יש לי בראש. ;) ולכן תמיד מאוד חשוב לי לטפח את העור ואת השיער בצורה אמיתית ולא רק בצורה זמנית- בלי כל מיני שפכטלים ועזרים חיצוניים (מעבר לאלה שאני חייבת, באופן זמני או תמידי, כמו החלקה יפנית נניח- וגם זה, פעם בחצי שנה).
כרגע אני נמצאת בסוג של 'דיאטה' מהבחינה הזאת- משתמשת במוצרים ההכרחיים ובשיגרה מאוד מוקפדת ומותאמת אישית שבניתי לעצמי. אני רוקחת חלק מהדברים לבד לפי מתכונים ואני צוברת ניסיון על עצמי כדי לכתוב כאן את הרשמים שלי בעניין. יהיו פוסטים ארוכים בנושא הזה ואני מקווה שזה יקרה כמה שיותר בקרוב. העור והשיער נראים יותר טוב ובאופן כללי יש מגמה של שיפור רציני.
3. אז מה עם ביקורת מוצרים? ברור שלא זרקתי אותם ;)
וברור שאני ממשיכה לאהוב ריחות, צבעים, אריזות ופינוקים. אני פשוט לא חושבת שזה באמת מה שיקבע את מראה העור והשיער שלי- ולכן אני יכולה לבקר אותם כמו שעשיתי עד עכשיו (ולבקר מוצרים טבעיים, שמבחינתי כן מרגישים בהם הבדל ענקי). באופן כללי הגישה שלי לא מאוד רווחת אבל היא כן מאוד נכונה- לדעתי ומניסיון אישי של כל מיני גישות. (אני תומכת בתחזוקה של הגוף מבפנים, ויטמינים, מים, תזונה נכונה והתעמלות. מעבר לזה, החומרים ששמים על העור והשיער הם בחזקת כל המוסיף גורע וצריך להיזהר להשתמש בחומרים הנכונים- זה שמשהו הוא טבעי לא בהכרח אומר שהוא בריא, וזה שיש במשהו כימיקלים כן אומר שבהכרח יש בו משהו שלא בריא להשתמש ביותר מדי ממנו). בתור מי שלקחו לה שנים עד שהאסימון נפל, אני מאוד אשמח אם קוראים כאן ימצאו בזה איזה שהוא עניין. אני חושבת שזה בעקר יהיה רלוונטי לכל מי שהעור או השיער שלו בעייתי איך שהוא (אני מתייחסת לכל הסוגים של בעייתי ולכל הסקאלה). ובטח שבטח למי שרוצה לשמור על הקיים.
שיער זה הנושא שלי והשיער שלי עבר המון- אבל תמיד היה ארוך ומאוד מעוצב. רק לאחרונה התחלתי לדאוג לבריאות שלו.
(לצערי לא שמתי לב בזמן ועד שלא היה לי מחסור בברזל ונשירה המשכתי את ההתעללות). מבחינתי טיפוח שיער ועיצוב שיער הם שני דברים שפשוט לא עובדים ביחד. עיצוב- פן, קרמים, מוסים, גלייזים וכו'- מתולתלות לא יכולות בלי לעצב (גם אם הן רוצות את המראה ה'טבעי' - שבאמת, גם כן טבעי, למי שבאמת יש רעמה כמו שצריך זה ייקח ארבע שעות).
לעומת עיצוב, טיפוח שיער אומר- מינימום מאמץ, חיזוק של הצמיחה והשורשים, שיער מבריק, חזק ונקי, בלי קשרים. בגלל שאנחנו שונים אחד מהשני מה שעובד לבנאדם אחד לא בהכרח עובד למישהו אחר ואני כבר שנה מחפשת מה שיטפח לי את השיער ורק לאחרונה מוצאת פיתרון יעיל.
לא כולן נולדות עם גנים מדהימים של שיער- אבל המטרה היא לשאוף לכזה, אפשר להגיע למצב הזה אם אכפת לך מספיק. ואפשר לגרום לשיער להיראות כזה עם כימיקלים, או בגלל ביקור במספרה- הרבה מעדיפות את הפיתרון המהיר הזה אבל אני לא. השיטה היחידה גם לטפח שיער וגם לעצב אותו היא לעצב בהחלקה יפנית (ואחר כך לאמץ שיגרת טיפוח מאוד נזירית וזהירה) וזה המצב שלי כרגע.
הייתי רוצה להגיע למצב כמו שלה, נגיד.
תרגום מתוך הוידאו- שיטה מסורתית אצל הנשים ההודיות שעדיין נמצאת בשימוש נרחב, במיוחד בעיירות קטנות.
מעסים שמן לתוך השיער, שוטפים בשמפו אורני ומייבשים במגבת- לא במייבש שיער. להימנע לחלוטין מכימקלים.
אז הנה לכם, שמינית פוסט. ואפילו עוד משהו. :)
לא מזמן בחור אחד שאל בפורום יופי וטיפוח אישי למה אנחנו, "הבנות המטופחות" מבזבזות כל כך הרבה זמן על "הסבל הזה".
הנה מה שעניתי לו:
קשה לי להגיד- כי אנחנו לא מסכימים בהרבה דברים מאוד בסיסיים.
1. קודם כל, אתה מייחס את הנושא של טיפוח לבנות, כשלעומתך אני- כשאני רואה אנשים מוזנחים וחסרי מודעות עצמי, לא משנה המין שלהם- עצוב לי בלב כי אני רואה מישהו שלא אוהב את הגוף שלו ולא מודע לעצמו.
2. במשוואה שלך טיפוח נשמע כמו ייסורים זוועתיים והשקעה של מינימום שתי כליות כשבמציאות, לא מדובר ביותר מכמה דקות ביום שאפילו לא צריך לחשוב עליהן (כמו להחליף את הפיג'מה לבגדים שלובשים בחוץ, לצחצח שיניים, לשם דיאודורנט ולהסתרק- למזלנו את זה רוב האנשים עושים) ואלה בדיוק כמה דקות כל יום שעושות את כל ההבדל בין ציוויליזציה לכפר מבודד.
3. גבר או אישה שלובשים בגדים שלא נוחים להם ומתאפרים באיפור שלא נוח להם מבחינתי- הם לא מטופחים, הם מחופשים. כמו שלי באופן אישי לא נוח בסנדלי שורש או קרוקס בציבור, כי רע לי נפשית וזה יתבטא בשפת הגוף שלי, ההרגשה שלי וההתנהגות שלי- כך גם מי שתלבש נעלי עקב גבוהות ולא מורגלת אליהן, או גבר בחליפה שמסתובב רוב חייו החופשיים בג'ינס וטישרט- הם לא עצמם.
4. אסטתיקה אומרת משהו על האישיות שלך- וזה לא נושא שיטחי. הטעם שלך בריחות, צבעים, סגנון הלבוש שלך (קלאסי או אופנת רחוב, ויש דרכים להיראות מוקפד בשניהם), איך שאתה מסדר את השיער, אם בחורה מתאפרת באיפור כבד או עדין או בכלל לא ואיזה סגנון היא בוחרת- כל הדברים האלו מעידים על מי שאתה. מישהו שמתחבא מאחורי הבגדים של העדר והפנים של העדר, אין לו ביטוי אישי. כמו מדים.
5. אם אתה שואל אם אני ישנה כשאני לובשת מעיל טרנץ', עקבים וכובע, אז אני לא. אבל אם אני שורצת בלילה מול הטלוויזיה אני ארגיש יותר טוב אחרי מקלחת טובה ובפיג'מה ממותגת או סתם מעניינת מאשר בחולצה מסוף התיכון. מה הבעיה לתת קפיצה לדלתא ולקנות משהו שיהיה נעים ללבוש גם מבחינה אסתטית? מה עשיתי לעצמי רע שאני צריכה להרגיש שאני לובשת סמרטוטים?
בקיצור- טיפוח זה לא עונש, זאת פריווילגיה.
והלוואי שכולם ילמדו להינות מזה ולהעריך את זה.
מקווה לחזור בקרוב! ג'אם.
